הוא בונה מגדל בלגו, מקשקש בצבעים, מקפץ בסלון. הכול נראה רגיל, ובכל זאת משהו בתוכך לא נרגע. אולי זה המבט הריק כשהוא לא עונה, אולי המילים שלא מגיעות, אולי הדרך שבה הוא מתעקש שוב ושוב על אותה פעולה. את לא יודעת לשים את האצבע, אבל את יודעת. יש שם משהו. ודווקא כשכולם סביבך אומרים “זה נורמלי”, את מרגישה לבד עם התחושה הזו.
התפתחות בגיל הרך – כשאינטואיציה פוגשת מציאות
אימהית, כלי חד של הגוף. לפעמים הוא מגיב לפני שהמחשבה מבינה. את מרגישה שמשהו לא מדויק, גם בלי הוכחות. זה יכול להיות קשר עין שנעלם, משחק שחוזר על עצמו באובססיביות, או ריחוק לא מוסבר. התחושה הזו היא לא חולשה. היא חוכמה. כן, כל ילד מתפתח בקצב שלו. אבל בתוך הטווח הרחב הזה יש גם גבולות טבעיים. התפתחות בגיל הרך כוללת רצף של מיומנויות שפה, תנועה, קואורדינציה, תקשורת חברתית, ויסות רגשי. כשאחת מהן נעצרת לאורך זמן, זה סימן שמבקש תשומת לב. לא מתוך פחד, אלא מתוך אחריות והקשבה.
מתי מדובר בעיכוב התפתחותי?
הגבול בין שונות בריאה לבין עיכוב אמיתי דק מאוד. ילד בן שנתיים שלא מדבר ברור, ילדה בת שלוש שמתקשה לשבת או להבין הוראות פשוטות, ילד שממעט במגע עין או נרתע ממגע כל אלה יכולים להיות נורמליים לחלוטין, ויכולים גם להעיד על קושי שדורש התייחסות. זו בדיוק הנקודה שבה אנשי מקצוע נכנסים לתמונה, כדי לעזור להבין, להעריך ולתת מענה מותאם.
מה עושים כשיש חשש לגבי ההתפתחות בגיל הרך
לא להיבהל אבל גם לא להתעלם. תתעדי, תכתבי מתי זה קורה, באילו מצבים, מה התגובה שלך ושלו. דברי עם הגננת, עם אחות טיפת חלב, עם הרופא או הרופאה. ואם החשש לא נרגע פני לאבחון התפתחותי דרך הקופה או במכון מוכר. לפעמים מספיק מפגש עם קלינאית תקשורת, ריפוי בעיסוק או טיפול רגשי כדי לראות שינוי גדול.
במקביל, בבית הגיבי בחום. שחקו יחד. הפחיתי מסכים, עודדי שיח ומגע. צרי סביבה שקטה וברורה. ובעיקר האמיני בו. גם כשהוא לא מדבר, הוא מרגיש שאת רואה אותו.
איך מרגיעים את הדאגה בלי להשתיק אותה?
נותנים לה מקום. הדאגה שלך היא לא בעיה היא כוח שמניע אותך לפעול. אפשר להקשיב לה, להתייעץ, לשתף, ולהישען על אחרות שעוברות את אותו דבר. לפעמים זה בכלל לא עיכוב התפתחותי אלא ביטוי לעומס רגשי, לשינוי בבית, לקושי ביצירת שגרה. גם שם, כלים של ויסות, נשימה ותחושת ביטחון עושים פלאים.
אמא יודעת הכי טוב
כשאת מקשיבה לאינטואיציה שלך, את לא רק מגנה עליו את מצמיחה אותו. ההתפתחות בגיל הרך היא מסע רגיש ועדין, שמתחיל בקשר ביניכם. זה לא רק עניין של אבחון, זו הזמנה להיות נוכחת באמת. לשים לב, לשאול, ולא להיבהל. משם מתחיל השינוי.
